פסק-דין בתיק ת"ק 40670-03-13

בתאריך 31.1.12, בצומת שברחוב העצמאות עם רחוב הנמל בחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת 2, הנהוג על ידי נתבע 1 (להלן: "הנתבע") והמבוטח על ידי הנתבעת 3.

נתתי אמון מלא בדברי עדותו של התובע כי בנוסעו ברחוב העצמאות, מעט לאחר שחלף על פני הצומת עם רחוב הנמל, נעצר בעקבות רכב שנסע לפניו ונעצר אף הוא.

הנתבע, שהגיע מרחוב הנמל, פנה ימינה לרחוב העצמאות ופגע ברכבו של התובע, בעת שהתובע היה, כאמור, בעצירה מוחלטת.

הנני דוחה את טענת הנתבע כאילו נסע התובע לאחור ופגע ברכבו.

לקביעתי, הנתבע נהג ברכבו ברשלנות ובחוסר זהירות, כאשר טרם כניסתו לצומת בדק רק את מצב התנועה משמאלו, משמע את התנועה המגיעה בדרך החוצה שברחוב העצמאות ולא בדק את מצב הדרך מימינו, ברחוב העצמאות, לפניו.

הנתבע הודה בכך באופן מפורש, בהעידו בתשובה לשאלה אם הסתכל לאן הינו נוסע כשהתחיל בנסיעה, כי: "הסתכלתי שמאלה ואין לי מה להסתכל ימינה, כי לא באות משם מכוניות" (עמוד 5 שורה 27 לפרוטוקול).

אמנם, בהמשך עדותו הינו מנסה לתקן את דבריו בהוסיפו כי: "כן הסתכלתי, אבל לא באו מכוניות", אך הנני דוחה דברים אחרונים אלה של הנתבע.

לקביעתי, אכן לא בדק הנתבע את מצב התנועה שבדרך החוצה, לפניו, מימינו, הואיל ולא צפה תנועת כלי רכב שם.

אך, היה עליו לצפות אפשרות כי כלי רכב ייעצרו, כפי שאכן אירע והוא לא יוכל להיכנס לרחוב העצמאות בטרם שרכבים עוצרים אלה יפנו את נתיב הנסיעה.

עמדתו של הנתבע, כאילו התובע נסע לאחור, נבעה מכך שכאשר היה כבר קרוב אל רכב התובע, אותו לא ראה קודם לכן, סבר כי הרכב הגיע לקראתו בנסיעה לאחור.

ברם, כאמור, לא כך היה, כמתואר לעיל.

הנתבע אף לא ידע למסור כל פרטים על דרך הנסיעה של התובע לאחור, כטענתו, ולאיזה מרחק נסע.

הנתבעים הגישו לביהמ"ש את דוח השמאי ותצלומי הנזקים המתייחסים לרכב בו נהג הנתבע.

הנני קובעת כי סימני הנזק שבדופן הקדמי שמאלי של רכב הנתבע, מתיישבים באופן מלא עם גרסת התובע כי הנתבע פנה ימינה ופגע ברכבו ואינם תואמים את טענת הנתבעים בדבר נסיעת התובע לאחור ופגיעה ברכב הנתבע.

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של התובע, שפנה בצומת ימינה מבלי לוודא כי הינו יכול לעשות כן בבטחה, לא ראה את רכב התובע, הנמצא בעצירה בדרך החוצה, ופגע בו.

הנתבע הוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בגין התאונה נשא התובע בהשתתפות עצמית לנזקים ברכבו בסך של 950 ש"ח.

כן, הוכח כי התובע הפסיד הנחה שהיתה מגיעה לו בגין היעדר תביעות בסך של 738 ש"ח, למשך שנה אחת.

הפסד הנחת התביעות לגבי שנים עתידיות - לא הוכח.